שקי שינה
לשינה הבטוחה ביותר עבור תינוקך
אבני הדרך הקטנות – מה שלא תמצאו במידע הרשמי
בחוברת של טיפת חלב תמצאו שלבים מוכרים בהתפתחות כמו החיוך הראשון, הצעד הראשון, המילה הראשונה שתאמר. אבל בין לבין מסתתרים עוד הרבה צעדים קטנים שלא מופיעים בחוברות ההדרכה, והם מרגשים לא פחות. רגעים שבהם אתם פתאום קולטים שהיה כאן משהו שונה, חדש שבהחלט מצריך לציין אותו, לספר לסבא וסבתא או לשלוח תמונה בווצאפ המשפחתי.
ליקטנו לכם כמה אבני דרך קטנות, לפי גיל, שיכולות להופיע אצל רוב התינוקות – כל אחד בזמן שלו ובקצב שלו.
0 – 6 חודשים
- התעוררות מקולות ולא בכי: אחרי גיל חודשיים אפשר לפתוח את הבוקר ולשמוע קולות המיה מהלול שלו: אווו, אההה. זה לא בכי או צרחות אלא ניסיון מתוק להוציא קול. שינוי קטן, אבל הלב נמס.
- הרמת צוואר: בסביבות גיל 3 חודשים הוא כבר מחזיק את הראש בכוחות עצמו לזמן קצר, סימן ראשון לעצמאות.
- צחוק ראשון: הוא מתגלגל אליכם לקראת גיל 4 חודשים, והקול הקטן הזה עושה קסמים גם בנפש. אי אפשר להישאר אדישים לידו.
- מעבר חפץ מיד ליד: לקראת גיל חצי שנה התינוק מנסה לתפוס צעצוע ולהעביר מיד ליד. זה לא רק משחק וכיף, זה תיאום מופלא!
- משחקי קוקו: סביב גיל חצי שנה המשחק הזה הופך ללהיט, כי הוא כבר מתחיל להבין שאתם קיימים גם כשנעלמים מאחורי היד.
6 – 12 חודשים
- כיווץ בטן במטרה להתיישב: סביב גילאי 7-9 חודשים הוא כבר מנסה בכוחות עצמו להתרומם כדי להתיישב, לא בטוח שיצליח בניסיון הראשון אבל עצם התנועה זהו ההישג הגדול.
- התבוננות מרחוק: הוא מביט בך מהצד השני של החדר, מזהה אותך, ואולי אפילו זוחל לקראתך.
- העדפת אנשים מוכרים: מגיל 7–9 חודשים חרדת זרים בולטת יותר, ואתם מגלים שהוא פשוט רוצה אתכם ולא מישהו אחר.
- נפנוף לשלום או מחיאת כפיים: לקראת גיל שנה המחוות החברתיות האלו מגיעות ומשאירות דמעות של התרגשות בעיניים.
- חיקוי הבעות פנים: הוא עושה פרצוף כשאת עושה, וזה לא במקרה, זו דרך ראשונית ללמוד רגשות.
- הפסקת רפלקסים מולדים: התנועות האוטומטיות – כמו רפלקס מורו או הלפיתה – נעלמות, ובמקומן מתגלות תנועות רצוניות ומדויקות יותר.
12 – 18 חודשים
- נשיאה על המותן: אתם כבר לא אוחזים אותו כמו תינוק קטן אלא תומכים בו מהצד. זה שינוי בתנוחה וגם בתחושה שמתלווה לכך.
- מעקב אחרי הפעולות שלכם: הוא צופה איך אתם שוטפים כלים, מדברים בטלפון, או מחזיקים את השלט לטלוויזה ומתחיל לחקות.
- ניסיון לקחת את הפלאפון או האוכל שלכם: כי אם אתם עושים בזה שימוש, זה בוודאי חשוב ומעניין גם בשבילו.
- הגשת חפץ: סביב גיל שנה וחצי תינוקות רבים מגישים צעצוע או חפץ, סימן ראשון לשיתוף אמיתי.
- הנחת ראש מתוך חיבה: לא מתוך עייפות, אלא פשוט כי מתחשק לו חיבוק. רגע קטן וממיס.
18 – 24 חודשים
- ספר אהוב שחוזר שוב ושוב: הוא בוחר ספר קבוע, ואתם מוצאים את עצמכם מקריאים אותו בפעם העשירית. זו בחירה, זיכרון וגם טקס קטן. אל תתפלאו אחר כך לגלות שאתם זוכרים את סיפרי הילדות שלו בעל פה.
- התעקשות "לעשות לבד": אכילה מכפית, נעילת נעליים, טיפוס לספה. הרצון בעצמאות מתפרץ, גם אם זה מלכלך פי שניים. ככה לומדים!
- אמירת "שלי": סביב גיל שנתיים המילה הזו נכנסת ללקסיקון. יש כאן התחלה של זהות וגבולות אישיים.
- פחות בכי קבוע בערבים: הוויסות הרגשי מתבגר, ויש יותר משחק, פחות קיטורים.
- משחק עצמאי: יותר זמן שהוא עסוק בעצמו על הרצפה, ואתם יכולים סוף סוף לשתות קפה ביחד, כמובן רק ל2 דקות – עד שהוא שופך את כל ארגז הצעצועים על השטיח…
לסיכום
אבני הדרך הקטנות האלו לא נמדדות בסרגל רפואי ולא נרשמות בדפי מעקב רשמיים. הן לא “צריך” או “חייב”, אלא הזדמנות לעצור רגע ולראות איך התינוק שלך גדל בדרך שלו, בזמן שלו, ובקצב שהוא רק שלו. אלו רגעים קטנים שקורים בין לבין, באמצע החיים, וזה מה שהופך אותם לכל כך יקרים.
נהדר, השלמת את קריאת המאמר!
אפשר לשתף עם חברים:
