איך לדאוג לעצמך בזמן שיש לך תינוק קטן

כשההורות מרגישה כמו הישרדות 24/7

בואי נודה על האמת, החודשים הראשונים עם תינוק חדש מרגישים כמו מרתון שאין לו קו סיום. את קמה בלילה, מאכילה, מרגיעה, ואז בדיוק כשאת חושבת שסוף סוף תוכלי לנוח – הוא שוב בוכה. זה נורמלי לחלוטין, וזה זמני יותר ממה שנדמה לך באמצע אותם לילות בלי שינה.

הבעיה היא שכשאנחנו עסוקות לחלוטין בדאגה לתינוק, אנחנו לעיתים שוכחות שגם אנחנו צריכות משאבים. לא מדובר באנוכיות, זה צורך הכרחי.

המנוחה שלך = הבריאות של כולם

כן, ישנת פחות. לא, זה לא אומר שאת צריכה להסתפק בשעתיים של שינה ביממה. המנטרה "לכי לישון בעצמך כשהתינוק ישן" נשמעת קלישאתית, אבל היא מבוססת על הרבה חוכמת חיים. תשכחי מהכביסה לשעה אחת ותלכי למיטה. כדאי לבדוק גם עזרי שינה שיכולים לעזור לו להירדם מהר יותר ובטוח יותר, ויתן לך קצת יותר זמן לנוח בעצמך.

אם בן הזוג יכול לעזור בלילות זה יקל עלייך. נכון, אין לו בדרך כלל חופשת לידה, אבל אם יצליח לתת לך אפילו לילה אחד בשבוע שבו את ישנה רצוף – זה יכול לעשות הבדל עצום. אם את מניקה – גם אז אפשר להעזר בו, הוא יכול לקחת את התינוק אחרי ההנקה ולטפל בהחתלה ובהרדמה.

האכילה שלך חשובה (גם אם זה רק סנדוויץ')

כשהתינוק רעב כל שעתיים, קל לשכוח לאכול או להסתפק בקרקרים וקפה. אבל הגוף שלך עובד קשה – בין אם את מניקה, ובין אם את פשוט מתפקדת על מעט שינה. הכיני מראש חטיפים בריאים, בקשי מהמשפחה להביא אוכל מוכן, והשקיעי בארוחות פשוטות ומזינות.

זכרי, לא צריך להכין ארוחות גורמה. סלט מוכן עם לחם וגבינה זה מושלם. אורז לבן שלצידו ירקות חתוכים וקופסת טונה זה גם מבורך.

הזמן שלך קיים, רק שהוא נראה אחרת

שכחת מהערבים הארוכים עם השקט שלך לעצמך? נכון, הם לא קיימים עכשיו. אבל אפשר למצוא 15-20 דקות לעצמך בעזרת מקלחת ארוכה יותר, כוס תה בשקט, או אפילו הליכה עם התינוק בעגלה למכולת שכונתית קרובה, עשי שם קניה קטנה.

מה לגבי קריאה או צפיה בסדרה תוך כדי הנקה? לפעמים הזמנים האלו יכולים להיות סוג של מנוחה.

מותר לבקש עזרה מקרובים כמו למשל סבתא שתבוא לשמור על התינוק לשעתיים. הרבה פעמים הם רוצים לעזור אך פשוט לא יודעים איך.

הרגשות שלך לגיטימיים לחלוטין

אם את מרגישה עייפה, מתוסכלת, או שמתחשק לך לבכות – זה נורמלי. ההורות מביאה איתה מתח רגשי עצום, שינויים הורמונליים, ולחץ שלא הכרת קודם. דברי עם חברות שעברו את זה או הצטרפי לקבוצות הורים.

רצוי להמשיך עם המעקב בטיפת חלב, שם תוכלי לקבל מידע עדכני לגבי דיכאון אחרי לידה. אם את עדיין מרגישה בעומס ריגשי – תשקלי לפנות לעזרה מקצועית.

הכל עניין של פרספקטיבה

זה לא נמשך לנצח. אחרי החודשים הראשונים הדברים מתחילים להסתדר, התינוק נכנס לשגרה, ואת תתחילי להרגיש יותר כמו עצמך. עד אז – קחי את זה יום אחרי יום.

זכרי שדאגה לעצמך היא  לא רק בשבילך, אלא גם בשביל התינוק שלך. אמא עם כוחות ושמחה היא אמא שיכולה לתת לילד שלה עוד יותר!