המעבר לשני ילדים: כשהמשפחה גדלה והלב מתרחב

הידיים שלך מחזיקות תינוק קטן, הראש שלך במחשבה על הילד הגדול, והלב, הוא מנסה להתחלק בין שניהם. המעבר מילד אחד לשניים הוא אחד השינויים הכי משמעותיים בהורות. זה לא 'רק' לטפל בעוד ילד במשפחה, זו לגמרי דינמיקה חדשה. יש תינוק שצריך אותך כמעט כל רגע, ויש ילד שכבר התרגל להיות מרכז העולם. ואתם מנסים להבין איך אפשר בכלל להספיק להתייחס ולטפל בכל אחד מהם כמו שנהגתם עם הבכור.

הגדול כבר לא לבד – אבל הוא מרגיש שכן

גם אם הכנתם אותו, קראתם ספרים על אחים, ואפילו נתתם לו להביא מתנה לבית החולים, למציאות יש כללים משלה. התינוק בוכה, ואתם נעלמים לחדר אחר להרגיע אותו ולטפל בו. הילד הגדול קורא לכם שתבואו לשחק איתו, אבל אתם רק מחייכים בעייפות ולוחשים "עוד רגע". הוא לא מבין למה התינוק כן מקבל ידיים, והוא לא.

ולכן, דווקא עכשיו נסו למצוא רגעים קטנים שמוקדשים רק לו. חמש דקות לבד בחדר, מבט בעיניים כשהוא מדבר, מילה טובה בלי קשר לאח הקטן. נסו לשלב אותו בטיפול בתינוק בעזרת משימות פשוטות כמו לתת לו לבחור בגדים, להחזיק בקבוק או להביא מגבת. המשימות הללו נותנות לו תחושת משמעות וחיבור.

איך מתחלקים בין הילדים כשאין מספיק ידיים?

אין תשובה אחת, כל יום ייראה אחרת. לפעמים אחד זקוק לכם פיזית, ולפעמים השני צריך דווקא יחס, חיבוק והקשבה. נסו להיעזר בבן הזוג, סבתא, שכן או חברה. לא כי אתם לא מסתדרים, אלא כי גם הורה טוב צריך גיבוי.

אפשר גם לנסות ליצור רוטינה קבועה, למשל, אחרי ההנקה, זמן סיפור רק עם הגדול. או כשאחד במנוחה, השני מקבל זמן איכות. לא תמיד זה יצליח, אבל עצם הכוונה יוצרת הקלה.

לחבר ביניהם – מבלי ללחוץ

אל תכריחו את הגדול לאהוב את התינוק, לא באמת אפשר להכריח אותו. תנו לו זמן, תנו לו מקום להביע קנאה. זו לא בעיה, זו דרך להסתגל. הרי קרה כאן שינוי עצום בשגרת החיים שלו, הגיוני שהוא יגיב לאירוע הזה.

אפשר לשתף אותו ברגעים יפים כמו: “תראה איך הוא מחייך אליך”, “הוא אוהב לשמוע אותך”. ככל שהקשר הזה יבנה דרך חוויות חיוביות, כך הוא יתחזק בהדרגה.

מותר שזה יהיה קשה. זה לא אומר שזה לא נכון

המעבר מילד אחד לשניים מערער הכול. לא כי אתם לא טובים בזה, אלא כי זה באמת מאתגר. משהו חדש הולך ונבנה כאן סביב הצרכים של הבית, סביב סדר היום. הלו"ז מתכוונן לאט לאט ואתם תמצאו את האיזון שלכם. הוא אולי לא ייראה כמו מה שהיה פעם, אבל הוא יהיה של המשפחה שלכם, מדויק ונכון להרכב החדש.

לסיכום,

המעבר מילד אחד לשניים לא תמיד מרגיש חלק. לפעמים הוא מפתיע, לפעמים הוא מציף, ולפעמים הוא פשוט מתיש. אבל בתוך כל הרעש, השינויים והבלבול – המשפחה שלכם גדלה. אתם לא אמורים לדעת הכול כבר מחדר לידה, גם לא שבועיים אחרי. אתם רק צריכים להיות שם, ברוך, בסבלנות, בנשימות קצרות בין משבר אחד לאחר. ויום אחד, לא רחוק, תגלו שהם משחקים יחד. פתאום זה ירגיש טבעי. אולי אפילו קל.

גדילה נעימה!