הריון מסביב לעולם: מנהגים והשראה מהגלובוס

בהריון פתאום נדמה שלכולם יש עצות לתת. זה מתחיל מהסבתא שממליצה על שקדים נגד צרבת וממשיך אל החברה שיודעת לזהות את שבוע ההריון רק לפי ההליכה שלך. לפעמים זה מרגיש קצת מציף, אבל מאחורי כל עצה מסתתרת כוונה טובה, ניסיון חיים ואהבה. ואם מרחיבים את המבט מעבר לשכונה ולמשפחה מגלים שהריון הוא לא רק תהליך גופני, אלא חוויה תרבותית שלמה.

אז נכון שלא כל יום את פוגשת מסורת הריון ממקסיקו או מנהגים בהריון שנחגגים בפיליפינים, אבל לפעמים הרעיון שנמצא מאחוריהם ירגש גם אותך.

ביפן – בד אחד קטן עם משמעות גדולה

ביפן, החודש החמישי להריון נחשב לציון דרך משמעותי. נשים רבות פוקדות מקדש מקומי ב'יום הכלב', שכן הכלב מסמל חיה היולדת בקלות. במקדש הנשים מקבלות חגורת בד לבנה שנקשרת סביב הבטן. המנהג מסמל ברכה ללידה קלה והגנה על האם והעובר.

מעבר למשמעות הסמלית, החגורה מעניקה גם תמיכה פיזית לבטן ההולכת וגדלה בדומה לכרית הנקה ששימושית גם לפני הלידה, וזו הזדמנות לרגע של חיבור בין גוף לנפש, בין האם לעובר, ובין מסורת עתיקה לאמהות שבדרך.

במקסיקו – טקסי עיטוף מסורתיים וארומה של קקאו

בקהילות מסורתיות במקסיקו, נשים הרות נעזרות במיילדת מקומית שמלווה את ההריון בעיסוי עדין עם שמנים טבעיים ועיטוף הבטן בבד מסורתי. מדובר בפרקטיקה עתיקה שמעניקה גם תמיכה פיזית וגם תחושת ביטחון. כמעט כמו חיבוק מרגיע.

לעיתים הטיפול כולל גם טקסים רוחניים, ולעיתים אפילו שתייה טקסית של קקאו, חלק ממסורת רבת שנים שמחממת את הלב. אין מה לומר, יש תרבויות שיודעות לפנק.

באפריקה – עוצמה נשית שעוברת מדור לדור

בהרבה קהילות במערב אפריקה, במיוחד בניגריה ובגאנה, ההריון לא שלך בלבד, הוא נחגג על ידי כל הנשים בסביבה. הסבתות, האמא, האחיות והשכנות משתתפות בטקסים מסורתיים סביב ההריון. ניתן יהיה למצוא שם שירים, תיפוף עדין, ריקוד והענקת קמעות להגנה ואהבה.

בטקסים האלו מועברת חוכמת הדורות, וההריונית זוכה לתמיכה, חיבוק קהילתי ותחושת שייכות. בעולם שבו לא פעם הריון מרגיש כמו משימה פרטית, יש משהו מעודד ברעיון שאת לא לבד.

בפיליפינים  – לא לשבת על סף הדלת

באזורים מסוימים בפיליפינים רווחת אמונה שלפיה אישה הרה צריכה להימנע מישיבה או עמידה על מפתן הדלת. לפי האמונה המקומית, פעולה כזו עלולה לעכב את הלידה או "לחסום את הדרך" של התינוק לצאת לעולם.

המנהג הזה נפוץ בעיקר באזורים כפריים, כחלק ממגוון אמונות מסורתיות שמלוות את ההריון עם קמעות, ברכות והמלצות לעשבים מסוימים. גם אם ההתנהלות נשמעת לנו שונה ממה שהכרנו, יש כאן ביטוי לרצון העמוק להגן על האם ועל העובר.

ובישראל? גם כאן יש מסורת

אולי אין לנו טקסים צבעוניים עם שמנים וקקאו, אבל יש לא מעט מנהגים וסגולות כמו אמירת תהילים, הכנת ריבה מאתרוגים שניטלו בסוכות ופתיחת ארון הקודש בבית הכנסת. בין לבין יש כמובן את הדודה עם העוגה, החברה שאומרת "לכי לנוח", והאמא שדואגת לשלוח לך אוכל מבושל ומזין כדי שתהיי חזקה.

אז מה אפשר לקחת מכל זה?

שבכל מקום, נשים מחפשות דרך להרגיש עטופות, מובנות ופחות לבד. חוויית ההריון היא הרבה יותר מבדיקות וסקירות. היא גם רגש, מסורת, חיבור לעצמך ולנשות המשפחה בשושלת הדורות לפנייך.
אז אם פתאום יתחשק לך לקשור סרט סביב הבטן, להתפלל או פשוט לבקש מהסבתא להכין שוב קובה, לכי על זה.

כי ההריון אמנם מוחזק בגוף שלך, אבל את לא הולכת איתו לבד.