התקפי זעם בגיל הרך – איך להתמודד איתם ולהישאר רגועים?

קודם כל כדאי שנבין מה הם התקפי זעם. כשהילד שלכם מגיע לגיל שנתיים, אתם עשויים להבחין בשינוי קטן אך משמעותי בדרך שלו אל העצמאות. הילד מתחיל להבין את הצרכים והרצונות שלו, אך עדיין מתקשה לבטא אותם במילים או להכיל רגשות עוצמתיים.

התקפי זעם, או "טנטרומים", יכולים להופיע בבכי, צרחות, רקיעת רגלים או השתטחות על הרצפה. ההתקפים לפעמים מבלבלים ומתישים, אבל חשוב לזכור: מדובר מדובר בתופעה נפוצה ואפילו בשלב טבעי של ההתפתחות הרגשית.

איך תוכלו לעזור לו להתמודד עם התקפי הזעם?

דבר ראשון, התקפי הזעם נועדו פעמים רבות כדי להשיג דבר מסויים שהוא חפץ בו, צעצוע בחנות או ממתק בסופר. חשוב להבהיר לילד שההתנהגות הזו לא תגרום לו לקבל את מה שהוא רוצה. כהורים אתם לא מעוניינים שבדרך הזו הוא ילמד להביע ולהשיג את רצונותיו.

שימרו על קור רוח:

כשהילד מתעקש לקבל צעצוע ולא מפסיק לבכות, שמרו על קול רגוע ונסו לשדר ביטחון.

לדוגמה, אמרו בטון שקט: "אני מבינה שאתה מאוד רוצה את הצעצוע הזה, וזה באמת יכול להיות קשה כשלא מקבלים את מה שרוצים."

שמירה על קור רוח מראה לו שהוא יכול לסמוך עליכם גם כשהוא מרגיש מוצף, ושאתם שם לתמוך בו מבלי להתעצבן.

הציבו גבולות:

אם הוא זורק חפצים או מגיב בצורה פיזית, חשוב להציב לו גבולות ברורים.

לדוגמה, אפשר לומר: "אני מבין שאתה כועס, אבל אסור לזרוק דברים, זה עלול להכאיב." בכך אתם מעבירים לו מסר שהכעס מובן ומקובל, אך יש דרך מכבדת להתמודד איתו.

דברו איתו ו"אשרו" את הרגשות שמובילים אותו:

כשמשהו לא מסתדר, למשל פאזל שהוא מתקשה להשלים, שבו לידו ודברו איתו.

אתם יכולים לומר לו: "אני רואה שאתה מתוסכל, זה באמת יכול להיות קשה כשדברים לא מסתדרים כמו שרוצים." בכך, אתם לא רק מבינים את הרגש שלו אלא גם עוזרים לו להביע אותו. זה יכול להקל עליו להתמודד ולבטא בעתיד את התסכול במילים.

צרו הסחות דעת חיוביות:

במצבים קשים, כמו בזמן בכי בסופר בניסיון להשיג ממתק, נסו להסיט את תשומת הלב שלו.

לדוגמה, אפשר לומר: "תראה, יש פה עגלה עם גלגלים גדולים, בוא נבדוק איך היא נוסעת!" לעיתים קרובות הסחת דעת פשוטה יכולה להוציא אותו מהמצב הרגשי ולהפנות את האנרגיה שלו למשהו חיובי.

חבקו ועודדו אותו לפי הצורך:

אם הילד מתנגד, כועס או מתוסכל, הציעו לו חיבוק חם ומנחם. לפעמים החיבוק הזה יכול לעשות את ההבדל ולעזור לו להירגע. אם הוא מסרב, אפשר לומר: "אני כאן כשאתה מוכן לחיבוק." עוד אופציה זה בובה או צעצוע רך עם צלילים מרגיעים יכול לעזור לו לחזור לאיזון – ממש כמו חיבוק נוסף

החיבוק מרגיע ומחזק את תחושת הביטחון. אם הוא אינו רוצה, זה בסדר – אפשר לכבד את הרצון שלו ולתת לו להירגע בקצב שלו.

וכמה מילות עידוד לכם, ההורים:

התקפי זעם הם שלב טבעי והכרחי בהתפתחות של ילדכם. הם מעידים שהוא לומד להתמודד עם רגשות ולהתבטא, גם אם זה אומר לעיתים בכי, כעס או תסכול. אם אתם חוששים שהתקפי הזעם מצביעים על בעיה אחרת – התייעצו עם רופא הילדים שלכם.

במידת הצורך הוא יפנה אתכם להמשך הברור. במרבית המקרים מדובר בתהליך התפתחות תקין.

במסע ההורות אין דבר כזה "נוסחה מושלמת". אתם תגלו שאתם לומדים לאורך הזמן איך להבין ולהרגיע את ילדכם. כל חיבוק, כל מילה מעודדת וכל גבול ברור שאתם מציבים, עוזרים לו לצמוח להיות אדם מאוזן ובטוח. אתם עושים עבודה מדהימה!