התפתחות התינוק – גיל שנתיים וקצת

עברתם את גיל שנתיים והנה הפעוט שלכם כבר לא תינוק, אלא ילד קטן עם רצונות, מילים, דמיון והרבה דעות. לרגע נדמה שכל יום נולד כאן אדם חדש עם יכולות מרשימות. מהצד שלכם כהורה, זו תקופה שמביאה איתה גם גאווה וגם לא מעט אתגרים.

שפה ותקשורת

בגיל הזה רוב הילדים כבר משתמשים במשפטים של שלוש או ארבע מילים, כמו "אני רוצה עוד" או "אבא בא הביתה". חלקם מתחילים לשאול שאלות קצרות: "מה זה?" או "למה?". הם לומדים את קסם הדיבור, לא רק כדי לבקש אלא גם כדי לשתף ולספר.

השיחות הקטנות האלו הן הרבה מעבר למילים, הן הדרך שלו לבנות איתכם קשר אמיתי. גם משפט יומיומי כמו "נשטוף ידיים לפני האוכל" הוא הזדמנות ללמידה, כי כל שיחה כזו מרחיבה את השפה ואת הביטחון העצמי שלו.

תנועה ומוטוריקה

בשלב הזה הילד כבר רץ, קופץ ומטפס. חלק מהילדים מתחילים לבעוט בכדור בצורה מדויקת או לקפוץ בעזרת שתי הרגליים יחד. הידיים מיום ליום הופכות למיומנות יותר, הוא מצייר בעיפרון עבה, מרכיב מגדלים ופותח מכסים בעצמו.

הגבולות בין משחק לפעילות גופנית מיטשטשים, כל דבר הוא הזדמנות לזוז ולגלות את הגוף ואת הגבולות שלו. תנו לו לנסות בעצמו את המיומנויות היומיומיות כמו להחזיק את הכף, לשפוך מים לכוס או לטפס על הספה. גם אם זה לא מושלם, כל ניסיון כזה בונה את הביטחון העצמי שלו.

חשיבה, משחק ודמיון

סביב גיל שנתיים וחצי אפשר לראות ניצנים של משחק דמיון אמיתי. הבובה הולכת לישון, הדובון אוכל, והוא מדבר אליהם ממש כמו שאתם מדברים אליו. זו הזדמנות להציץ לעולמו הפנימי, וגם סימן יפה להתפתחות קוגניטיבית ורגשית.

הוא כבר מתחיל למיין ולסדר, שם את הקוביות יחד, את המכוניות במקום אחר ומזהה צבעים וצורות בסיסיות. לפעמים הוא אפילו ממציא חוקים משלו למשחק שהרגע המציא. הצטרפו לעולם שלו לרגע, תנו לו להוביל את המשחק, ושאלו מה הבובה רוצה עכשיו. נחמד לפגוש את הקסם האמיתי של הדמיון.

רגש וחברה

בגיל הזה הוא כבר מבין רגשות כמו כעס ושמחה וגם מתחיל לזהות את הרגשות של אחרים. הוא עשוי לנחם ילד אחר שבוכה או לחבק את אחיו אם נראה שהוא עצוב. במקביל, זה גם גיל ה"לא" המפורסם. הוא לומד לבדוק גבולות ולוודא שיש לו קול משלו.

כשאתם שומעים "לא", נסו להבין מה עומד מאחוריו. האם זה רצון לבחור, עייפות או צורך בשליטה. לפעמים כשצריך למוסס את ההתנגדות למקלחת מספיק להציע שתי אפשרויות "אתה רוצה אמבטיה או מקלחת מהירה?" – כדי להפוך את ה"לא" ל"כן".

צעדים ראשונים לעצמאות

רוב הילדים בגיל הזה מגלים עניין בגמילה מחיתולים, בצחצוח שיניים עצמאי או בנעילת נעליים לבד. לא כולם באותו קצב וזה נורמלי לחלוטין. כל ניסיון, אפילו קטן, הוא חלק חשוב בבניית תחושת היכולת שלו. במקום לתקן נסו לשים לב לניסיון עצמו, "ראיתי שניסית לבד, איזה יופי". משפט אחד כזה מחזק הרבה יותר מכל הערה.

לסיום

השנה השלישית לחיים פוגשת אתגרים חדשים וגם הרבה רגעים משעשעים. ייתכן שתכירו את שלב ה“אני לבד” במלוא עוצמתו עם ניסיונות גמילה או בחירות לבוש יצירתיות במיוחד. בגיל הזה הוא לומד לבחון גבולות ולבטא את עצמו.

במקביל, מתפתחות אצלו יכולות חדשות שמרגשות לא פחות כמו דמיון עשי ושפה שמתרחבת מדי יום. תחושת “אני יכול” שמתגלה, מאפשרת לכם סוף סוף לעשות דברים יחד כמו לבשל, לסדר, לשחק במשחקי תפקידים או לצאת לטיול קצר בלי עגלה.

כן, יהיו גם ימים של עקשנות, של בררנות באוכל ושל טנטרומים באמצע הסלון, אבל יחד איתם מגיעים גם יותר צחוק, חיבוקים ודיאלוגים אמיתיים. לאט לאט הילד הקטן הזה הופך לשותף אמיתי, פעיל וסקרן בכל מה שאתם עושים יחד.

זכרו שכל ילד הוא עולם ומלואו. ההתפתחות היא תהליך אישי, וחשוב לתת לכל אחד את הזמן והמרחב שלו. אתם עושים עבודה נפלאה! המשיכו לאהוב, לתמוך ולעודד את ילדכם בדרכו המופלאה. אם בכל זאת יש לכם חששות – אל תשארו איתן לבד, פנו לגורם הרפואי שמלווה אתכם כמו רופא המשפחה.

נ.ב. בפעם הבאה שהוא מתעקש ללבוש את החולצה הפוכה, תנו לעצמכם רגע לנשום ולחייך. גם זו עצמאות במיטבה.